שלום לבית
תערוכת יחיד - אביגיל שריד
אוצרת - אריקה לינור קוצ'וק
פתיחה חגיגית - יום חמישי ה- 13/11/25 בשעה 19:00
שיח גלריה - יום שישי ה - 5/12/25 בשעה 12:00
שעות פעילות: במועדי המופעים ובתיאום מראש
התערוכה "שלום לבית" מציגה סדרת ציורים בצבעי מים, בהם אביגיל שריד מתעדת את משפחתה בזמן מלחמה, וחושפת רגעים פרטיים של מציאות משפחתית שהשתנתה לפתע לבלי הכר. זהו איננו תיעוד של חזית קרב, אלא תיעוד של חזית אחרת – סמויה, שקטה לעיתים, אך רוויית מתחים; הבעל שנקרא למילואים, ההורות המיוחדת שמלווה את המשפחה מזה שנים, ותינוק חדש שנולד – אל תוך מציאות מתוחה ולא ברורה.
שריד מתעדת בצבעי המים את משפחתה ונופי מגוריה מזה שנים רבות, ציוריה משחקים בין הריאליסטי לסוריאליסטי ואפילו למופשט. בהתייחסותה למדיום ובדרך יצירתה ישנו מימד צילומי כמעט כבסיס, אשר לוכד את הרגע ומשמר זיכרון. ציוריה רושמים במים רגעים של מקום וזמן כמעין יומן חזותי, שהופך ארכיון תיעודי של ממש.
"שלום לבית" מציגה יומן אישי של משפחה בזמן משבר, וחוקרת את היחסים בין הקולקטיבי לאישי – את המקום בו האירוע הלאומי חורט את עצמו בנימים הדקים של הקיום הביתי. כאן, בתוך ציורי השבר וההחזקה, המלחמה נגלית לא כהתרחשות חיצונית בלבד, אלא ככוח המשנה את המושג "בית" עצמו.
מה קורה למשפחה אחת ברגע שההיסטוריה חודרת את מפתן דלתה? כיצד הטלטלה הקולקטיבית מחלחלת פנימה, אל תוך הטריטוריה האינטימית ביותר של הבית? האם בית יכול לשמש מקלט כשהעולם החיצון שוטף את קירותיו? ואיך מציירים כאב לא מוחלט, אלא כזה שמתקיים בצלו של אחר, מוחץ יותר?
עבודות המים נעות בין רגעים יומיומיים לשאלות עמוקות של זהות, שייכות ומשמעות, תפקוד וגם אשמה. אשמה שקטה שמכרסמת את מי שלא נפגע באופן ישיר, אך מצא את עצמו בתוך מציאות שבה ההבחנה בין "חזית" ל"עורף" מיטשטשת, אולי מתבטלת.
בחירתה הטבעית של שריד בשפת צבעי המים הינה ייחודית בנוף האמנות העכשווי. זהו מדיום הדורש מיומנות גבוהה, עדינות ושליטה רבה בבלתי נשלט. מדיום שקוף בו הציור גלוי לנו על כל שכבותיו ותהליך יצירתו, כלומר לא ניתן להעלים, להסתיר או לכסות על שהיה. כל שכבה קדומה נותרת חשופה ונוכחת, צורבת זיכרון על גבי נייר. צבעי המים מעניקים ליצירות תחושה של עדינות, שבריריות ושקיפות, הם מייצרים עולם ריאליסטי ומעורפל בו בזמן, כזיכרון חזותי נוכח בעמימותו.
לכן השימוש במדיום המים הולם במיוחד את גוף עבודותיה ונושאי יצירתה של שריד, מהדהד את הרעיון ש"מים זוכרים" – כלומר לא משנה כמה נדלל אותם תמיד יישארו בהם עקבות העבר. כזיכרון טראומטי, כעדות לכך שמה שהיה לא נעלם, אלא שוכן ומשתקף בתוך נפש האדם. הבית זוכר והמים כחומר וכנושא הופכים לגשר בין הפרטי לקולקטיבי, בין העבר להווה, ובין השבר לשלווה.
התערוכה "שלום לבית" נושאת בחובה בקשה וכמיהה לשלום הבית הפרטי והלאומי, שאיפה לביטחון, לאיזון ולפיוס בתוך הבית ובין בני המקום כולם. שלום – לא רק כמצב נתון, אלא כפעולה מתמשכת של תיקון, של הקשבה, של אהבה בתוך שבר. בציוריה של אביגיל שריד, המים נושאים את עקבות העבר אך גם את ההבטחה לשקט, כאילו כל כתם וכל שכבה שקופה מבקשים לומר: גם כשהבית נסדק, הוא ממשיך לנשום, לזכור, ולחפש את דרכו חזרה אל השלום.
נעילת התערוכה ב-27/12/25
מערכת כרטיסים
